שאלות נפוצות

סוגיה זו נוגעת לשימוש בטלפונים סלולריים במרחבים סגורים. כל מי שנמצא במרחב ציבורי סגור, דוגמת מעלית, אוטובוס, קרון רכבת, מטוס, ביחד עם אנשים המנהלים שיחות בטלפון סלולרי, חשוף, בניגוד לרצונו לרעש וקרינה, בעיקר כשהמרחב הסגור מכוסה משטחים המחזירים קול וקרינה כגון משטחים העשויים אלומיניום או פלדה.

יחד עם זאת, מידת החשיפה לקרינה מהשימוש בטלפון הסלולרי במקומות ציבוריים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים וכו', אינה אחידה, שכן  רמת הקרינה תלויה בסוג המרחב הסגור, החומר שממנו הוא בנוי ומיקומו.

המכשיר הסלולרי מכוון את עוצמת השידור שלו למינימום הדרוש כדי להיות בקשר סביר עם אנטנת הבסיס הקרובה אליו ביותר. במרחבים סגורים כגון קרונות רכבת, אוטובוסים, מעליות ומקלטים הקרינה הנפלטת מהמכשיר הסלולרי לא מתפשטת אלא מוחזרת, במיוחד אם קיימים במרחב זה משטחים העשויים אלומיניום או פלדה. כמו כן, אם הקרינה של אנטנת הבסיס הקרובה אינה חודרת פנימה, למרחב הסגור (מיסוך), או אם קיימת צפיפות נמוכה של אנטנות (למשל, במקרה של נסיעה בין עירונית מחוץ לאזורים מאוכלסים), המכשיר "מתקשה" להיות בקשר עם האנטנה הקרובה ביותר ואז הוא משדר בעוצמתו המרבית ופולט את רמת הקרינה המקסימלית שלו. ניתן לזהות בקלות אזורים כאלה בעזרת רמת הקליטה שמסומנת על גבי צג הטלפון. חשוב לציין כי במצב כזה, בנוסף למשתמש עצמו, נחשפים לרמות גבוהות יחסית של קרינה גם האנשים הנמצאים בסביבתו באותה עת. כמו כן יש לציין, כי כשמדובר בנסיעה ברכבת, מאחר וזמן הנסיעה ממושך יחסית, יש אפשרות למשך חשיפה גדול יותר לקרינה.

הסיכון הבריאותי כתוצאה מחשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים ברכבת לא נבדק באופן ייחודי ולפיכך יש ללמוד מהחשיפה לקרינת רדיו ( RF ) באופן כללי.

שאלת הנזקים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת מעסיקה את העולם המדעי וקובעי המדיניות מזה שנים רבות וביתר שאת מאז אמצע שנות ה-90 עם הצגת הטכנולוגיה הסלולרית. הידע המדעי הקיים כיום עדיין אינו מספיק על מנת לקבוע האם הקרינה הבלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי. מחקרים שנערכו בתחום הראו כי עוצמות גבוהות של קרינת רדיו גורמות לחימום הגוף כתלות במרחק ממקור הקרינה. לגבי עוצמות נמוכות יותר, ההשפעה הבריאותית עדיין נחקרת וטרם הוסקו מסקנות חד משמעותיות. בשנת 2011, סיווג ארגון הבריאות העולמי את קרינת גלי רדיו כ"מסרטן אפשרי" בבני אדם (קטגוריה 2B ברשימת המסרטנים). משמעות הסיווג היא, כי יש להשתמש באופן מושכל בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות נוספות הפולטות קרינה בלתי מייננת ולנסות לצמצם את החשיפה לקרינה הנפלטת מהם.

בעקבות קביעה זו, החליטו רוב המדינות והרשויות לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת בעניין חשיפה לקרינה בלתי-מייננת. עקרון זה, תומך בצמצום החשיפה, במידת האפשר, תוך איזון בין הצרכים הטכנולוגיים המתפתחים לבין שמירה על בריאות האדם.

כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה, כי החשיפה הסביבתית הנגרמת לנוסעים ברכבת משימוש של אחרים בטלפון הסלולרי, נמוכה מהחשיפה האישית של אדם המדבר בטלפון סלולרי, תוך כדי שהוא מחזיק אותו קרוב לגוף. 

תאריך עדכון: 29.3.15