שאלות נפוצות
טלפונים סלולריים
האם עצמת הקרינה הנפלטת מהטלפון הסלולרי גוברת בעת טעינה? האם יש הבדלים בין הקרינה מהמכשיר לבין הקרינה מהשנאי?
בעת הטענה של מכשיר טלפון סלולרי שלא בזמן שיחה או שימוש אחר תתכן חשיפה לקרינה הנפלטת מ-2 מקורות:
- חשיפה לשדות מגנטיים בתדר נמוך קיצונית של רשת החשמל הקרויה קרינת ELF (Extremely Low Frequency) הנובעת מפעולת השנאי בזמן הטעינה. בשנאים ישנים, רמת השדות המגנטיים הייתה גבוהה מאד עד כדי שיעור של מספר עשרות מיליגאוס ברדיוס של מספר עשרות סנטימטר. כיום, לשנאים החדישים יש תיאום אלקטרומגנטי (EMC) המקטין את רמת השדות לכדי רמות זניחות בהשוואה לרמות המומלצות ע"י המשרד להגנת הסביבה.
- חשיפה לקרינת גלי רדיו (Radio Frequency) הנובעת ממכשיר הטלפון עצמו. גם כאשר המכשיר במצב פסיבי ישנה פעילות שגרתית של תשדורת רדיו אלחוטית:
א. אחת לכמה שניות מתבצע שידור אותות זיהוי סדורים בתדירות מסוימת לאתר סלולרי סמוך, לצורך איתור וזיהוי המכשיר במערך התקשורת הסלולרית.
ב. במכשיר סלולרי חכם שמותקנות בו אפליקציות תיתכן תעבורת נתונים שגרתית בין מכשיר הסלולר לבין האתר הקרוב, או לחילופין לרשת Wi-Fi ביתית או מקומית אליה המכשיר משויך.
יודגש, כי רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך, מומלץ להרחיק, במידת האפשר, את המכשירים הפולטים קרינה מהגוף ובעת הטענה למקם את המכשיר במרחק של כחצי מטר.
תאריך עדכון: 7.10.15
ילדים
סקר שימוש במסכים (דור נייד)
برنامج "جيل الهاتف"
מדידות קרינה
מהן האפשרויות למדידת קרינה?
בישראל, ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה.
באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעה רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה.
ניתן לקרוא על מדידות קרינה בלתי מייננת בכתבה של ד"ר אמנון דובדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת, באתר של המוסד לבטיחות וגהות.
האם קיימת הנחיה המסדירה את תדירות בדיקות הקרינה בבתי ספר?
משרד החינוך מנחה את הרשויות המקומיות לפקח על מקורות הקרינה הפנימיים באמצעות חוזרי מנכ"ל. האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים היא של המשרד להגנת הסביבה, על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2013 ("שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר- השלכות בריאותיות ובטיחותיות") פרסם הנחיות בנוגע לבדיקות קרינה בבתי הספר. על פי החוזר: "בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקת קרינת RF ו-ELF על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה, ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית הספר."
מבירור שנערך עם משרד החינוך, אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, עולה כי בדיקות הקרינה בתחום תדרי רדיו (RF) ותחום תדר רשת החשמל (ELF) נעשות בתהליך ההתקנה, וכאשר יש שינוי ברשת ובהיקף הציוד ומכשירי הקצה.
להרחבה בנושא מדידות קרינה בתחום תדר רשת החשמל, ראו חשיפה לקרינה מרשת החשמל בבתי ספר.
מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה
האם קיימת חשיפה לקרינה מחימום חשמלי תת ריצפתי?
|
חימום תת רצפתי בנוי מרשת של חוטי חשמל המותקנים מתחת למרצפות ואשר דרכם עובר זרם חשמלי. בעת התחממותם מעבירים חוטי החשמל את החום לרצפה ומחממים את החדר.
עד לפני כמה שנים ייצרו ושיווקו בישראל חימום תת רצפתי חד גידי: דהיינו מערכת חימום בה החוט דרכו הזרם הולך והחוט דרכו הזרם חוזר נמצאים במרחק רב יחסית זה מזה. במצב זה, נוצר שדה מגנטי גבוה אשר אינו ניתן לנטרול על ידי השדה מגנטי בחוט עם הזרם החוזר, ויכול להגיע לרמות גבוהות של 200 מיליגאוס ואף יותר, תלוי בעומק ההתקנה ובגובה המדידה. |
מערכת חשמלית לחימום תת ריצפתי |
בעקבות התערבות המשרד להגנת הסביבה, כיום מייצרים ומשווקים בישראל חימום תת רצפתי דו- גידי, בו החוט שדרכו הזרם הולך והחוט שדרכו הזרם חוזר, במערכת, צמודים אחד לשני, כך שהשדה המגנטי הנוצר סביב חוט אחד מנוטרל על ידי השדה המגנטי הנוצר סביב החוט השני. במצב זה, החשיפה מעל הרצפה הינה נמוכה מאוד.
בנוסף לזרמי החשמל ולשדות המגנטיים הגבוהים, מאופיינות מערכות חימום תת רצפתי בזמני הפעלה ממושכים, דהיינו בחשיפות ממושכות יותר של בני אדם לשדות מגנטיים, בהשוואה למכשור חשמלי ביתי אחר.
אם בכוונתך להשתמש במערכת חימום תת ריצפתי חשמלית יש לתכננה מראש ולוודא כי הונחה מערכת דו גידית בצורה אופטימלית, על מנת למזער את החשיפה לשדה מגנטי, בטרם רוצף הבית.
אם קיים בביתך חימום תת רצפתי חשמלי מן הסוג הישן, ניתן לצמצם את זמן החשיפה ע"י הפעלת החימום לפני שאנשים נכנסים לחדר, כיבויו כאשר הטמפרטורה נעימה והפעלה מחדש כשעוזבים את החדר (ע"י שלט או שעון שבת).
יש לציין כי קיימת גם מערכת חימום תת רצפתי על בסיס מים או שמן הפועלת בהעברת זרמים של מים או שמן שחוממו ע"י חשמל לפני ההזרמה לצנרת. אזור החימום החשמלי של הנוזל המועבר בצנרת יכול להתקיים במקום מרכזי אחד המספק אנרגיה להעלאת הטמפרטורה לרמה מתאימה הנדרשת לחימום. בחלק המערכת החשמלי לחימום הנוזל נוצרים שדות חשמליים בעוצמה גבוהה. לכן, רצוי לזהות את המקום בו מותקנת המערכת החשמלית המרכזית לחימום ולהימנע משהות ממושכת שם. במידה וחלוקת החימום הביתי מבוצעת באמצעות התקני חימום קבועים בבית, רצוי להימנע משהות ממושכת ליד כל התקן כזה, ולשמור על מרחק של כמה עשרות סנטימטר מן החלק החשמלי.
תאריך עדכון: 2.1.16
האם יש חשיפה לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?
עכבר מחשב (computer mouse) הוא רכיב המוחזק ביד לצורך גילוי של תנועה על גבי משטח, ותרגומה ע"י המחשב כמיקום יחסי על גבי התצוגה (מסך המחשב). בנוסף, קיימים בעכבר לחצנים וגלגלת, המאפשרים בקרה, סימון, מתן פקודות ועוד. שמו ניתן על שם דמיונו לעכבר, בגודלו ובצורתו.
עכברי המחשב נכנסו לשימוש החל משנות השבעים של המאה הקודמת, תוך שימוש בחיבור חוטי למחשב. בהמשך, נכנסו לשימוש עכברי מחשב המתחברים למחשב באופן אלחוטי, תוך התבססות על תקשורת רדיו לטווחים קצרים הכרוכה בשידורים וביצירת קרינה בלתי מייננת.
בעבר, לצורך גילוי תנועה של העכבר על גבי המשטח, נעשה שימוש במערכת מכנית שהתבססה על כדור גלילה. כיום, נעשה שימוש במערכת אופטית שהינה מדוייקת יותר ואמינה יותר. מערכת זו מבוססת על הארה באמצעות מקור אור (בד"כ אור חד צבעי הנוצר ע"י דיודה מסוג LED) ועל קריאה של האור המוחזר מהמשטח באמצעות גלאי אופטי. כיום נעשה יותר שימוש בהארת לייזר בשל יתרונותיה (אבחנה ויכולות עקיבה על משטחים).
מהן החשיפות לקרינה בלתי מייננת מעכבר מחשב?
- עכבר מחשב אלחוטי – העכבר מתחבר למחשב באופן אלחוטי באמצעות "שן כחולה" (בלוטות'), ומשדר אותות. השידורים נעשים בתדר 2.45 ג'יגה הרץ, ונוצרת בקרבת העכבר קרינה בלתי מייננת בתדר זה. השידורים מיועדים לטווחים קצרים מאד ועל כן עוצמת השידורים חלשה מאד. רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת של המשתמש בעכבר הינה נמוכה ביותר, וזניחה בפועל.
- עכבר מחשב חוטי – העכבר מתחבר למחשב באמצעות כבל (כיום בעיקר ע"י חיבור מסוג USB). החיבור מתאפיין במתח נמוך ובזרמים חלשים ביותר המתפתחים בכבל, והשדות החשמליים והמגנטיים בקרבת העכבר והכבל הינם זניחים לחלוטין.
- עוד נוצר ע"י העכבר אור, בחלקו התחתון, כחלק מתהליך פעולתו. האור הינו בעוצמה חלשה ביותר, והחשיפה אליו אפשרית רק כאשר הופכים את העכבר. עבור עכברים בהם נעשה שימוש במקור אור מסוג לייזר, קיימת אזהרה שלא להביט ישירות במקור, אף שעוצמתו נמוכה ביותר.
האם קיימת חשיפה לקרינה מסורק?
סורק לשימוש ביתי משווק בשני אופנים - סורק בלבד (מכונה גם "סורק שולחני") וסורק המשולב במדפסת (מדפסת משולבת הכוללת גם סורק).
1. סורק בלבד מכיל 3 רכיבים שלגביהם תיתכן חשיפה לקרינה:
א. כבלי הזנת חשמל (חיבור ישיר לשקע החשמל ולעיתים הזנת חשמל מהמחשב). בקרבת כבלי חשמל יתכנו חשיפות לשדות מגנטיים וחשמליים בתדר רשת החשמל - תדר המשתייך לתחום התדר הנמוך מאוד (המכונה לעיתים ELF - Extremely Low Frequency). כיוון שעוצמת הזרם החשמלי בכבלי החשמל נמוכה, רמות החשיפה בקרבתם נמוכות ביותר. בנוסף, קיים כבל המחבר את הסורק עם המחשב לצורך העברת נתונים (בד"כ כבל מסוג USB). המתחים והזרמים בכבל זה הינם נמוכים ביותר, ורמות החשיפות לשדות בקרבתו הן זניחות.
ב. חיבור אלחוטי לרשת Wi-Fi מקומית מהווה מקור לקרינה בתדרי הרדיו (Radio Frequency Radiation), בתדרים של 2.45 ג'יגה-הרץ או 5 ג'יגה הרץ, בסביבת הרשת האלחוטית, כולל הסורק. עוצמת הקרינה הטיפוסית של מקורות ברשת Wi-Fi היא קטנה יחסית, ובמקרה זה, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, שהות במרחק של כמה עשרות סנטימטר מן הסורק הינה מרחק הפרדה סביר.
ג. הלייזר האופטי (שהוא חלק מרכיבי הסורק) מהווה גם הוא מקור פולט קרינה.
הגוף האמריקאי העוסק בבריאות ובטיחות וגהות (OSHA- Occupational Safety and Health Administration) מגדיר את הסיכונים מחשיפה ללייזר אופטי של סורק ברמה דומה לזו של חשיפה לאור המגיע מעכבר מחשב אופטי וכדומה. יש להקפיד להימנע מלהתבונן באור הסורק בעת הפעלתו.
2. סורק המשולב במדפסת – בנוסף ל-3 הרכיבים שהוזכרו לעיל, המהווים מקור אפשרי לחשיפה לקרינה, בסורק המשולב תיתכן גם חשיפה לחומרים כימיים המתנדפים מהטונר של סורק-מדפסת הלייזר בעת פעולת הדפסה. לפיכך, יש לדאוג לאוורור טוב של סביבת המכשיר, ולהימנע מנוכחות ממושכת בקרבת המדפסת בזמן הדפסות ממושכות.
האם קיימות המלצות לשימוש במכשיר לייבוש ציפורניים?
|
רוב המכשירים לייבוש ציפורניים מבוססים על שימוש בנורות הפולטות קרינה בתחום האולטרה סגול (UV-A). יש גם מכשירים לייבוש המבוססות על נורות מסוג לד (LED). |
מכשיר לייבוש ציפורניים |
מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססים על נורות UV
באופן כללי חשיפה לקרינת אולטרה סגול שמקורה בקרינת השמש או במקור מלאכותי עלולה לגרום להזדקנות מוקדמת של העור, קמטים, התפתחות ירוד (cataract) ופגיעה בלחמית העין. סכנה בריאותית משמעותית כתוצאה מחשיפה לקרינה מסוג זה היא הסיכון לפיתוח גידולי עור למיניהם, לרבות מלנומה ממאירה. חשיפה אקוטית לקרינה זו עלולה לגרום לכוויות.
מחקרים הראו שנורות UV במכשירים לייבוש ציפורניים פולטים בעיקר קרינת UV-A (ייתכן שהם פולטים גם קרינת UV-B ו-UV-C אך בכמויות מזעריות שלא ניתנות למדידה).
קרינת האולטרה סגול הנפלטת ממכשיר לייבוש ציפורניים תלויה בסוג המכשיר, סוג מקור האור, הספק הנורה ומספר הנורות במכשיר. נמצא שככל שהספק הנורה גבוה יותר, רמת הקרינה הנפלטת מהמכשיר גבוהה יותר.
מהממצאים המדעיים עד כה עולה כי חשיפה לקרינה ממנורות UV לייבוש ציפורניים אינה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן העור בידיים, במהלך החיים, אולם ההשפעה של החשיפה מצטברת ולכן ככל שנחשפים יותר, עולה הסיכון להיווצרות נזק לעור. ההמלצה היא להפחית את החשיפה ככל שניתן.
ניתן להפחית את הסיכון בחשיפה בצורה משמעותית ע"י לבישת כפפות ללא אצבעות או ע"י מריחת מסנן קרינה על הידיים בעת החשיפה.
מכשירים לייבוש ציפורניים המבוססות על נורות LED
נורות אלו פולטות גם הן קרינת UV אך בספקטרום צר יותר ובריכוז ואנרגיה גבוהות יותר מנורות ה UV . למיטב ידיעתנו, נורות ה LED שבשימוש לייבוש ציפורניים אינן פולטות קרינת UV-B ו- UV-C משמעותית, או קרינה באורכי גל קצרים יותר.
תאריך עדכון: 29.6.16
האם הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומנתבים אלחוטיים (Wi-Fi) גוברת בחדרי ממ"ד?
קירות ממ"ד מתאפיינים בבניה של בטון.
ההשפעה העיקרית של קירות הבטון לעומת קירות בלוקים וגבס, מתבטאת בהנחתה (חסימה) גדולה יותר של הקרינה.
עקב כך, קיימת הנחתה (חסימה) גדולה יותר של חדירת קרינה לתוך הממ"ד, המתבטאת בהחלשת הקליטה בתוכו - קליטה של שידורי רדיו, תחנות בסיס של סלולר, נתבים ונקודות גישה (Wi-Fi) ועוד.
קליטה חלשה זו עלולה לגרום להגדלת החשיפה לקרינה של טלפונים סלולריים והתקנים המשתמשים ב-Wi-Fi, אשר מגבירים את עוצמתם (או משדרים למשך זמן ארוך יותר), כדי להתגבר על הקושי בקליטה. זאת באופן דומה להגברת העוצמה של טלפונים סלולריים כאשר הקליטה חלשה, במרחק גדול מתחנת בסיס סלולרית.
מידת הפגיעה בקליטה תלויה בגורמים רבים, ובהם קיום פתחים (חלונות ודלתות), מרחק מהאתר הסלולרי ומהנתב האלחוטי בבית, ועוד.
באופן דומה, קיימת גם הנחתה (חסימה) גדולה יותר של יציאת קרינה (שידורים) מתוך הממ"ד אל מחוצה לו, ופגיעה בתקשורת של טלפונים סלולריים הנמצאים בתוכו, בתקשורת Wi-Fi ועוד.
חשוב לציין שהקרינה נחסמת על ידי קירות הבטון, אך אינה מצטברת או נכלאת בתוך חלל הממ"ד או בתוך הקירות, גם אם קיימים בתוך הממ"ד כמה מקורות קרינה (טלפונים סלולריים, נתבי Wi-Fi ועוד), ובכך דומה הממ"ד לכל חדר רגיל שקירותיו עשויים מבלוקים או מגבס.
