שאלות נפוצות
טלפונים סלולריים
האם טלפון סלולרי פולט יותר קרינה במכונית?
ככלל, טלפונים סלולריים מגדילים את עצמת השידור בתנאי קליטה נמוכה, ועל כן רמות החשיפה לקרינה בקרבתם גדלות.
רמות החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי בתוך רכב גבוהות יותר מאשר בשימוש מחוץ לרכב במקום פתוח, אך לא במידה רבה. זאת עקב ההשפעה המועטה יחסית של מבנה המכוניות על תנאי הקליטה בתוכן.
הסיבה לכך הינה בשל שטח חלונות גדול יחסית במכוניות, אשר אינו מהווה מחסום מהותי בפני הקרינה. כמו כן, טלפונים נמצאים על פי רוב על יד החלונות והשימוש בהם במכונית נעשה באמצעות דיבורית, אשר יתרונה הוא גם בהרחקת הטלפון מגוף המשתמש, ובכך קטנות רמות החשיפה באופן מהותי.
לציין כי, קיימות החזרות קרינה מדפנות הרכב ומעצמים מתכתיים אחרים בחלל הרכב, אך תרומתן לעלייה ברמות החשיפה כתוצאה מכך אינה רבה, עקב הימצאות חומרי פלסטיק וריפוד וקיום תופעות של פיזור ובליעה של קרינה.
תאריך עדכון 16.10.2017
ילדים
סקר שימוש במסכים (דור נייד)
برنامج "جيل الهاتف"
מדידות קרינה
מהן האפשרויות למדידת קרינה?
בישראל, ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה.
באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעה רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה.
ניתן לקרוא על מדידות קרינה בלתי מייננת בכתבה של ד"ר אמנון דובדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת, באתר של המוסד לבטיחות וגהות.
האם קיימת הנחיה המסדירה את תדירות בדיקות הקרינה בבתי ספר?
משרד החינוך מנחה את הרשויות המקומיות לפקח על מקורות הקרינה הפנימיים באמצעות חוזרי מנכ"ל. האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים היא של המשרד להגנת הסביבה, על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2013 ("שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר- השלכות בריאותיות ובטיחותיות") פרסם הנחיות בנוגע לבדיקות קרינה בבתי הספר. על פי החוזר: "בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקת קרינת RF ו-ELF על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה, ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית הספר."
מבירור שנערך עם משרד החינוך, אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, עולה כי בדיקות הקרינה בתחום תדרי רדיו (RF) ותחום תדר רשת החשמל (ELF) נעשות בתהליך ההתקנה, וכאשר יש שינוי ברשת ובהיקף הציוד ומכשירי הקצה.
להרחבה בנושא מדידות קרינה בתחום תדר רשת החשמל, ראו חשיפה לקרינה מרשת החשמל בבתי ספר.
מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה
האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?
גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).
מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.
עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.
באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.
עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.
תאריך עדכון 16.10.2017
האם יש קרינה מכיריים אינדוקציה?
כיריים אינדוקטיביות מבוססות על יצירה של שדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (Very Low Frequency), בתדר של עשרות קילוהרץ (בדרך כלל בתחום של 30-20 קילוהרץ). שדות מגנטיים אלו מושרים בתוך כלי חימום מתכתיים המונחים על הכיריים, וגורמים להשראה של זרמים חשמליים בתוכם. הזרמים החשמליים גורמים לחימום החלק התחתון של כלי החימום (סיר, מחבת וכד'), ועקב כך לחימום המזון הנתון בכלים. עם הפסקת הפעולה של הכיריים, הזרם החשמלי בתוכן מופסק וכך גם השדות המגנטיים בקרבתן. השדות מתאפסים לחלוטין ואינם נשמרים במזון המחומם.
השדות המגנטיים הנוצרים בקרבת הכיריים, באזור שהיית המשתמש, הם בדרך כלל ברמות של מספר מיקרו-טסלה (מיליוניות טסלה), והם בדרך כלל מתחת לרמות החשיפה המרביות של הקווים המנחים של ICNIRP, הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (אם כי בהצמדות פיזית לכיריים ניתן לחרוג מרמות אלו במצבים מסוימים). יש לציין שהשדות דועכים בצורה חדה ככל שהמרחק מהכיריים גדל.
לצורך שמירה על עיקרון הזהירות להפחתת החשיפות, מומלץ לשמור על מרחק הפרדה מהכיריים וכן להפעיל אותן על-פי הוראות היצרן; בין השאר, להפעילן כאשר נמצאים עליהן כלים, להשתמש בכלים המתאימים לחימום אינדוקטיבי ולהניח אותם במרכז הגופים.
האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?
רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה.
תאריך עדכון: 16.6.14
האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?
באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.
כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.
תאריך עדכון: 14.8.14
האם עדיף להשתמש בבית בטלפון אלחוטי על פני הטלפון הסלולרי? והאם טלפון ביתי אלחוטי פולט יותר קרינה כשהוא לא מונח במתקן הבסיס שלו?
טלפון אלחוטי ביתי הוא מכשיר המשדר אותות לבסיס המכשיר לצורך ניתוב השיחה החוצה ופולט קרינה בלתי מייננת. באופן כללי טלפונים אלחוטיים פועלים בהספק נמוך משמעותית מהספק של הטלפונים הסלולריים. מאחר שהמרחק בין הבסיס למכשיר האלחוטי קרוב באופן יחסי, אין צורך בעוצמת שידור גבוהה ולכן גם רמת הקרינה אינה גבוהה.
כאשר שפופרת הטלפון אינה מונחת במתקן הבסיס ולא מתבצעת שיחה, נפלטת קרינת רדיו בעוצמה נמוכה יחסית (בהשוואה למצב שיחה). ישנם דגמים מסוימים בהם המשדרים מכובים במצב זה ולא נפלטת קרינת רדיו עד לכניסת שיחה.
במצב בו שפופרת הטלפון מונחת במתקן הבסיס בד"כ ערוץ התקשורת מנותק ולא נפלטת קרינת רדיו, אולם יתכנו מכשירים בהם לא מתבצע ניתוק של ערוץ התקשורת במצב זה.
לכן ניתן לומר כי באופן כללי רמת הקרינה הנפלטת מטלפונים אלחוטיים נמוכה מרמת הקרינה של טלפונים סלולריים.
יחד עם זאת, יש לציין, כי הרשתות הסלולריות החדשות פועלות כך שהן מקיימות התאמה של הקרינה הנפלטת בהתאם למיקום המכשיר ובהתאם לטכנולוגיה שבה פועלת הרשת. לפיכך, ייתכנו מצבים שבהם, הטלפון הסלולרי יעשה התאמת עוצמה למינימום קרינה אפשרית, כך שהקרינה הנפלטת ממנו תהיה בעוצמה נמוכה מזו של הטלפון האלחוטי הביתי.
תאריך עדכון: 17.8.15
