שאלות נפוצות
טלפונים סלולריים
האם יש הבדל מבחינת חשיפה לקרינה בין שימוש בהודעות לעומת שיחה בטלפון סלולרי?
אחת הדרכים המומלצות להפחתת החשיפה לקרינה בשימוש בטלפון סלולרי, הינה בשימוש בהודעות כתובות (ולא בשיחה קולית).
שליחת הודעה (מסר מילולי) של ווטסאפ מתבטאת במשלוח של מידע ובשידור למשך זמן קצר יחסית לעומת שיחה בטלפון, כמו גם בהרחקה של הטלפון הסלולרי מהראש ומהגוף לעומת שיחה בטלפון, ועקב כך בהקטנה משמעותית של רמת החשיפה לקרינה.
ילדים
סקר שימוש במסכים (דור נייד)
برنامج "جيل الهاتف"
מדידות קרינה
מהן האפשרויות למדידת קרינה?
בישראל, ניתן לבצע בדיקה מהימנה של רמת הקרינה האלקטרומגנטית באמצעות מודד מוסמך של המשרד להגנת הסביבה.
באתר המשרד להגנת הסביבה מופיעה רשימה של בעלי היתר המורשים לבצע בדיקות קרינה.
ניתן לקרוא על מדידות קרינה בלתי מייננת בכתבה של ד"ר אמנון דובדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת, באתר של המוסד לבטיחות וגהות.
האם קיימת הנחיה המסדירה את תדירות בדיקות הקרינה בבתי ספר?
משרד החינוך מנחה את הרשויות המקומיות לפקח על מקורות הקרינה הפנימיים באמצעות חוזרי מנכ"ל. האחריות לפיקוח על מקורות הקרינה החיצוניים היא של המשרד להגנת הסביבה, על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2013 ("שילוב ציוד תקשורת והתקני קצה בבתי הספר- השלכות בריאותיות ובטיחותיות") פרסם הנחיות בנוגע לבדיקות קרינה בבתי הספר. על פי החוזר: "בכל בית ספר שהותקנו בו ציוד תקשורת והתקני קצה יש לבצע בדיקת קרינת RF ו-ELF על ידי גורם מוסמך לפני התקנת הציוד ואחריה, ולוודא שרמות הקרינה עומדות בדרישות המשרד להגנת הסביבה. יש לבצע את הבדיקות כאשר הציוד מופעל בכל בית הספר."
מבירור שנערך עם משרד החינוך, אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, עולה כי בדיקות הקרינה בתחום תדרי רדיו (RF) ותחום תדר רשת החשמל (ELF) נעשות בתהליך ההתקנה, וכאשר יש שינוי ברשת ובהיקף הציוד ומכשירי הקצה.
להרחבה בנושא מדידות קרינה בתחום תדר רשת החשמל, ראו חשיפה לקרינה מרשת החשמל בבתי ספר.
מכשירים ביתיים ואחרים פולטי קרינה
האם קרינה שמקורה ברשת אלחוטית (Wi-Fi) עוברת דרך הקירות?
ככלל, קיימת חדירה של קרינה דרך קירות, אך קרינה זו מוחלשת כתלות בסוג הקיר ובפתחים הקיימים כגון דלתות וכיוצא בזה (כלומר, הקרינה שנמדוד בצד השני של הקיר ושעברה דרכו, תהיה נמוכה בדרך כלל עד פי עשרות מזו שנמדוד בחדר בו נמצא הנתב). הדבר נכון הן עבור קרינה של נתב אלחוטי והן עבור קרינה של טלפון סלולרי, אשר משתמש ב-Wi-Fi או ברשת סלולרית.
בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הכלל החשוב ביותר לצמצום החשיפה לקרינה בלתי-מייננת הוא הרחקת מקור הקרינה מהגוף, שכן ככל שגדל המרחק ממקור הקרינה, היא פוחתת משמעותית. לפיכך, בהעברת נתב אלחוטי לחדר אחר כמו גם בשימוש בטלפון הסלולרי בחדר אחר, מושג יתרון של הפחתת רמת הקרינה ביחס לחדר הסמוך, הן בשל הגדלת המרחק והן עקב החסימה של חומר הקירות.
ההשפעה המצטברת של ההפחתות מביאה בדרך כלל לכך שרמת הקרינה בחדר הסמוך תהיה בסדר גודל של פרומילים (אלפיות) עד אחוזים (מאיות) מזו שבחדר בו נמצאים המקורות (הנתב האלחוטי או הטלפון הסלולרי).
האם יש סיכון בבידוק באמצעות גלאי מתכות?
גלאי מתכות (המכונים לעתים בשם הלא נכון מגנומטרים) בנויים לצורך גילוי ייעודי של עצמים מתכתיים ממרחק קטן. גלאי המתכות משתמשים בשדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאד ובעצמה חלשה. שדות אלו משתייכים לספקטרום האלקטרומגנטי בתחום הקרינה הבלתי מייננת – קרינה בעלת תדר נמוך שאינה מסוגלת לגרום לשינוי במבנה החומר באמצעות יינון (הרחקה של אלקטרון מהאטום), בשונה מהקרינה המייננת (כגון קרני X וקרני גמא).
מנגנון הפעולה של גלאי המתכות הידניים מתבסס על גילוי אקטיבי - יצירת שדה מגנטי חילופי בתדרים נמוכים מאד, על ידי סליל, וגילוי שינויים בשדה המגנטי בקרבת הגלאי עקב קיום עצמים מתכתיים, באמצעות סליל (בדכך כלל סליל אחר המשמש לצרכי גילוי). כאשר קיימים עצמים מתכתיים, השדה המגנטי החילופי המופעל עליהם גורם להשראה של זרמים חשמליים בתוכם וליצירת שדות מגנטיים משניים, המתגלים על ידי גלאי המתכות ומפעילים התרעה.
עוצמת השדות המגנטיים הנוצרת על ידי גלאי המתכות היא נמוכה יחסית, ועל כן החשיפה של הנבדקים לשדות מגנטיים עומדת בתקינה הבינלאומית.
באשר להשפעות הבריאותיות, החשיפה לשדות המגנטיים כתוצאה משימוש בגלאי המתכות היא ברמות נמוכות לעומת הרמות המותרות, ולפיכך אין השפעות אקוטיות בתדרים אלו (עירור עצבי ועצבוב שרירי). בהתייחס להשפעות ארוכות טווח, אין מידע רב בספרות המדעית בנוגע להשפעות ממושכות (״כרוניות״) של תחום תדרי הביניים (IF), שאליו משתייכים תדרי גלאי המתכות. בנוסף יש לציין, כי מדובר בחשיפות קצרות מאד בעת הסריקה ולא בחשיפות ממושכות.
עם זאת, קיימת רגישות לשימוש בגלאי מתכות כאשר מדובר בבעלי קוצבי לב או מכשור רפואי נישא. אין מגבלות חשיפה מחמירות יותר לשדות מגנטיים לנשים הרות, בתקנים ובקווים מנחים. יש מדינות וגופים שונים המאפשרים לנשים הרות לעבור בידוק נפרד.
תאריך עדכון 16.10.2017
האם יש קרינה מכיריים אינדוקציה?
כיריים אינדוקטיביות מבוססות על יצירה של שדות מגנטיים בתחום התדרים הנמוכים מאוד (Very Low Frequency), בתדר של עשרות קילוהרץ (בדרך כלל בתחום של 30-20 קילוהרץ). שדות מגנטיים אלו מושרים בתוך כלי חימום מתכתיים המונחים על הכיריים, וגורמים להשראה של זרמים חשמליים בתוכם. הזרמים החשמליים גורמים לחימום החלק התחתון של כלי החימום (סיר, מחבת וכד'), ועקב כך לחימום המזון הנתון בכלים. עם הפסקת הפעולה של הכיריים, הזרם החשמלי בתוכן מופסק וכך גם השדות המגנטיים בקרבתן. השדות מתאפסים לחלוטין ואינם נשמרים במזון המחומם.
השדות המגנטיים הנוצרים בקרבת הכיריים, באזור שהיית המשתמש, הם בדרך כלל ברמות של מספר מיקרו-טסלה (מיליוניות טסלה), והם בדרך כלל מתחת לרמות החשיפה המרביות של הקווים המנחים של ICNIRP, הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (אם כי בהצמדות פיזית לכיריים ניתן לחרוג מרמות אלו במצבים מסוימים). יש לציין שהשדות דועכים בצורה חדה ככל שהמרחק מהכיריים גדל.
לצורך שמירה על עיקרון הזהירות להפחתת החשיפות, מומלץ לשמור על מרחק הפרדה מהכיריים וכן להפעיל אותן על-פי הוראות היצרן; בין השאר, להפעילן כאשר נמצאים עליהן כלים, להשתמש בכלים המתאימים לחימום אינדוקטיבי ולהניח אותם במרכז הגופים.
האם קיימות המלצות בנוגע לשימוש ומיקום מכשירים הפולטים קרינה אלקטרומגנטית בזמן שינה?
רמת החשיפה לקרינה בלתי מייננת יורדת בצורה משמעותית ככל שגוף האדם רחוק יותר ממקור הקרינה. בהתאם לכך מומלץ שלא למקם מכשירים הפולטים קרינה, הנמצאים במקום קבוע בבית (כמו ראוטר, מטען טלפון סלולרי, תושבת טלפון אלחוטי), בחדרים בהם שוהים מספר רב של שעות במהלך היממה כמו חדרי שינה. במידה ויש מכשירים חשמליים או אחרים בחדרי השינה (כמו טלוויזיה, מחשב, מיטה מתכווננת) מומלץ להרחיקם ככל האפשר מהמיטה ו/או לכבות/לנתק אותם בזמן השינה.
תאריך עדכון: 16.6.14
האם קיימות המלצות לגבי שימוש ברשתות WI-FI בבתים פרטיים?
באופן כללי רמת הקרינה הנמדדת כתוצאה משימוש ב-Wi-Fi נמוכה. הספק השידור המקסימאלי של התקן נתב אלחוטי ביתי טיפוסי הוא כ-100 מילי-וואט, ובמרחק 1 מ' ממנו רמת הקרינה הינה סביב ערך של 1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה- Wi-Fi. מכשור חדיש של נתבים ושל מכשירים סלולריים מתקדמים מפיק הספקים הקטנים מערך זה והם יכולים לרדת עד לערכים של 20 מילי-וואט.
כאשר משתמשים במחשב נייד או טלפון סלולרי העושה שימוש ברשת Wi-Fi, החשיפה האישית לקרינה הנפלטת מהמכשיר גדולה יותר בשל קרבתו לגוף: במרחק של 30 סנטימטר החשיפה המרבית הינה כ-9 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. לחשיפה זו מתווספת הקרינה הקיימת כבר מהנתב האלחוטי. באופן כללי, ערך הסף המומלץ לחשיפה לכל מקור שידור העובד בתדר ה-Wi-Fi הוא 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע ע"פ המלצות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
כפי שהוזכר בנושא מיקום מכשירים בזמן שינה, רצוי שלא לשים את הנתב האלחוטי (ראוטר) בחדר השינה בקרבת המיטה או בחדר אחר בו שוהים בקרבת המכשיר שעות רבות במהלך היממה. ניתן גם להפסיק את השידור של הנתב כל עוד הרשת האלחוטית אינה נחוצה, כמו בשעות הלילה.
